מבואות לספרות התנאים, מבואות למסכות מן המשנה, שבת קכ״ה

« Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Challah Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Eruvin »

125 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

גָּנִיבָה אָמַר. הֲלָכָה הִיא הָיָה מְלַמֵּד וּבָא. כְּדָא דִתְנָן. שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן חֲכָמִים. תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי רַב דְּלָיָיה. אָמְרוּ לוֹ. אוֹ עֲמוֹד מִבֵּינוֹתֵינוּ אוֹ הַעֲבֵר רְצוּעָה מִבֵּין קַרְנֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁהָיָה מַתְרִיס כְּנֶגְדָּן. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. פַּעַם אַחַת יָצְאָת וְהִשְׁחִירוּ שִׁינָּיו מִן הַצּוֹמוֹת. אָמַר רִבִּי אִידִי דְּחוּטְרֵיהּ. אִשְׁתּוֹ הָיָית. וּמְנַיִין שֶׁאִשְׁתּוֹ קְרוּיָה עֶגְלָה. לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי. תַּמָּן אָמְרִין. שְׁכֵינָתוֹ הָיְתָה. וְיֵשׁ אָדָם נֶעֱנַשׁ עַל שְׁכֵינָתוֹ. אָמַר רִבִּי קִירִיס דִּידְמָא. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא סֶפֵּיקָא בְיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מַמְחֶה קַלְקָלָתוֹ תְלוּיָה בוֹ.

1 סוף מ"ד: פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים, בביצה פ"ב מ"ח =עדיות פ"ב מי"ב, והוא משנת ר' יהודה: שלשה דברים ראב"ע מתיר וחכמים אוסרין פרתו יוצאת ברצועה שבין קרניה, – משנה זו סוברת בוודאי כגניבה בירוש': הלכה היה מלמד ובא, אבל ע"ז שאלו בירוש': כדא דתנן! שלא ברצון חכמים, ובירוש' ביצה שם: ר' יונה בוצרייה בעי אם הלכה היה מלמד ובא הדא היא דתנינן שלא ברצון חכמים, וע"פ ירוש' שבת יש להגיה ע"פ לשון ירוש' הרגיל בשבת וביצה: בדא תנינן וכו', כלומר שמשנת שבת אינה מתאימה ל"הלכה היה מלמד ובא".

« Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Challah Introductions to Tanaitic Literature, Introductions to Tractates of the Mishnah, Eruvin »